גן מירי

פעם אחת ולתמיד חשוב לברר את סוגיית העונשים בחינוך ילדים !

נתחיל בשאלה – אתם נוהגים ברכב, במהלך הנסיעה (במקרה או שלא במקרה) עברתם ברמזור אדום !

בתגובה, עצר אתכם שוטר שלל את רישיון הנהיגה שלכם ובנוסף הטיל קנס בגובה 1000 ₪.

האם לדעתכם זהו עונש?

את התשובה לכך נברר בהמשך….

במילון אבן שושן ההגדרה לעונש היא – "פגיעה לרעה במישהו בשל מעשה רע שעשה". נשמע נורא כשמדובר בחינוך ילדים, לא? האם המטרה היא לפגוע לרעה או לחנך?

לפגוע לרעה – בטח שלא !

לחנך – אולי, אולם לא תמיד עונש מצליח לחנך ולמנוע מההתנהגות השלילית לחזור על עצמה.

כשמדובר בעונש, צריך לזכור שעונשים מקלקלים יחסים ואינם מועילים לתיקון המצב אלא ההפך, עונשים מלמדים את הילדים להעניש בחזרה ולהקצין את ההתנהגויות השליליות שגורמות לנו לכעוס כל-כך.

פעמים רבות כשבוחרים עונש הוא אינו קשור כלל למעשה שנעשה ולכן גם יוצר חוסר אכפתיות ותחושת זלזול אצל הילד. "אם לא תכין שיעורים – לא תראה טלוויזיה", "אם לא תוכל – לא תלך לחבר" וכדומה…

הבדיקה צריכה להיות שלנו, ההורים. האם שלילת טלוויזיה תלמד את הילד להכין שיעורים?, האם מניעת ביקור אצל חבר תלמד את הילד לאכול? לא בטוח. ברוב המקרים נוצרים מאבקי כוח סביב העניין וגם אם ה"עונש" מצליח זה זמני ולטווח קצר (ולפעמים גם מתוך פחד…).

לא תמיד מדובר בעונשים…לפעמים אנו משתמשים גם בפרסים…

פרס מלמד את הילדים לעשות בשביל הפרס ולא כי הוא צריך לעשות. "אם תוכל אקנה לך גלידה", "אם תכין שיעורים אקנה לך את המתנה שכל-כך רצית". מנגנון הפיצוי של ההורים עובד אצל הילד כמניפולציה וסחיטה – מה שלא עוזר לו להתמודד עם המחויבויות והמטלות היומיומיות שהוא צריך לבצע .

אז מה עושים?

נחזור לשאלת הפתיחה. נכון שהתחושה הראשונה היא שקיבלנו עונש. עונש כבד. אבל אם נחשוב ברצינות…כשאנחנו נוהגים ברכב, אנחנו יודעים מראש שאם נעבור ברמזור אדום יכולים לקרות מספר מצבים: א. שלא יקרה כלום.

ב. שתתרחש תאונה (חלילה).

ג. שיעצור אותנו שוטר…ישלול את רישיון הנהיגה וייתן קנס.

למעשה, יכולנו לבחור מראש האם לבצע את העבירה או לא.

גם בחינוך, חשוב שהילד ידע מראש מהם התוצאות הנלוות למעשיו. החשיבות בבחירת התנהגות הילד, כשתוצאותיה ידועות מראש, משנות לחלוטין את מעשיו ופעולותיו.

איך עושים זאת?

בפעם הראשונה שמתקיימת התנהגות בלתי רצויה, מומלץ לא להעניש, בטח לא ממקום של לחץ, כעס או עצבים…(נכון, זה קשה מאוד!). חשוב להודיע ברצינות ובאסרטיביות מה יקרה בפעם הבאה שההתנהגות תחזור על עצמה ו… לעמוד מאחורי כל החלטה. יש להקפיד לא לומר דברים שלא נוכל לבצע או שנתחרט עליהם מאוחר יותר .

עובד ! בהחלט עובד!

הא, כן, עקביות כבר אמרנו?

הארה חשובה: כשמדובר במצבי סיכון (!!!) אנחנו פשוט מונעים את ההתנהגות ולא מאפשרים לה לקרות ! אין פעם שנייה….

בהצלחה.