כל סטייה מנורמות למידה אצל ילדים, עלולה להצביע על הפרעה בהתפתחות או על תפקוד מוחי חריג ולכן חשוב ביותר לאבחן בהקדם.

ידוע כי הלמידה היא תוצאה של תפקוד מערכת העצבים, ולמעשה, היא מהווה שלב וחלק בלתי נפרד מההתפתחות הביולוגית של כל אדם. כל סטיה מנורמות למידה אצל ילדים, עלולה להצביע על הפרעה בהתפתחות או על תפקוד מוחי חריג ולכן חשוב ביותר לערוך ברור יסודי אצל הרופא.

אחד הכישורים החשובים ביותר לצורך למידה היא היכולת להתרכז בנושא אחד מבלי להיות מושפע או מוסט על ידי גירויים סביבתיים אחרים.כושר הריכוז מתפתח עם הגיל, הוא קיים אצל תינוקות לטווח קצר ביותר, ומגיל 5 ניתן לצפות ליכולת קשב וריכוז מספיקים על מנת להתחיל ללמוד במסגרת בית ספרית.

תסמונת הפרעות בקשב ובריכוז מוצאת את ביטוייה בשני סוגים:

  1. הפרעות בקשב ובריכוז ADD.
  2. הפרעות בקשב ובריכוז עם פעילות יתר (היפראקטיביות), ADHD.

שני הסוגים החלו להעסיק ולהדאיג בצורה משמעותית מערכות חינוך, רפואה ומשפחה מאז שנות ה-50.

מהם הגורמים לתסמונת הפרעות בקשב ובריכוז?

מבחינה אטיולוגית, התסמונת מבוססת על תפקוד לקוי ללא כל מזהה ביולוגי. עד היום טרם נמצאו המכשירים והאמצעים הטכנולוגיים שניתן יהיה באמצעותם לגלות את הגורמים הביולוגיים לתסמונת.

חשוב ביותר לבצע אבחנה נכונה ומדויקת על מנת לשלול או למצוא במקביל הפרעות נוספות כמו ליקויי למידה, הפרעות בתקשורת, הפרעות נפשיות וליקויים מוטוריים אחרים. חשוב שהאבחנה תיקבע במסגרת מרפאה רב תחומית, כלומר במיוחד בדיקה גופנית ונירולוגית, פסיכולוגית, סוציאלית, התפתחות מוטורית וקואורדינציה, הערכת הישגים אקדמאים וליקויי למידה.

ילדים עם הפרעות בקשב ובריכוז ללא פעילות יתר מאובחנים בדרך כלל בגיל מאוחר יותר, מאחר ואין הם מפריעים לסביבה באותה מידה שמפריעה נוכחותם של אלה עם פעילות היתר המהווים בעיה והפרעה התנהגותית.

יש לציין כי מרכיב היפראקטיביות שונה מילד לילד.

מה הם המדדים לאבחנה?

לפי סדר ההדרכה האבחנתי של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, D.S.M ניתן להבחין בכמה איפיונים:

חוסר קשב וריכוז (לפחות 3 מהמפורטים להלן):

  1. הילד עושה רושם שאינו מקשיב לדברים הנאמרים אליו.
  2. תשומת הלב של הילד מוסחת בקלות על ידי גירויים חיצוניים.
  3. בדרך כלל לא מסיים משימה שהתחיל בה, אלא עובר ממשימה אחת לשנייה.
  4. קשה לילד להתרכז במשימות הדורשות ריכוז כמו: שעורי בית, משחקים וכד'.
  5. הילד מתקשה בארגון פעילויות שונות עבור עצמו.
  6. נטייה לדיבור יתר ומהיר.

אימפולסיביות (לפחות 3 מהמפורטים להלן):

  1. תגובות הילד הן בדרך כלל ללא חשיבה מוקדמת,  נטייה לענות על שאלות עוד לפני שהושמעו עד תומן.
  2. הילד מתקשה להמתין לתורו במשחקים או בפעילות חברתית.
  3. הילד זקוק להשגחה מרובה.
  4. הילד עובר בתכיפות מפעילות אחת לשנייה.
  5. הילד יוצא בתכיפות מכיתת הלימוד.
  6. הילד מתקשה לארגן את פעילויותיו ועבודותיו. נטייה לשכוח או לאבד חפצים הנחוצים לו לצורך ביצוע המטלות במסגרת בית הספר או בבית.

פעילות יתר – היפראקטיביות (לפחות 2 מהמפורטים להלן):

  1. מתקשה לשבת במנוחה: הזזת רגליים ו/או ידיים.
  2. מתרוצץ בצורה מוגזמת וללא מטרה ספציפית.
  3. מתקשה להישאר במצב ישיבה לזמן ארוך.
  4. הילד נמצא "כל הזמן" בתנועה.
  5. הילד מתנועע הרבה בזמן השינה.

אבחנה מבדלת:

ניתן לכלול את התמונה הקלינית המלאה או החלקית של חוסר קשב וריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות במסגרת סימפטומים אחרים בנוסף לתסמונת הפרעת הקשב והריכוז כמו:

  1. עודף מרץ חיובי.
  2. תגובה למצבי לחץ נפשיים.
  3. תופעות לוואי כתוצאה מצריכת תרופות כגון: סטרואידים, אמינופילין, פנוברביטון וטריכלורן.
  4. פעילות יתר של בלוטת התריס.
  5. הרעלת מתכות.
  6. תופעות אלרגיות הגורמות לגרד יתר (בעיקר בעור)
  7. ילדים עם פגיעה מוחית או הפרעה פסיכיאטרית.
Bitnami